אימון CBT-BF  ביופידבק ( Cognitive Behavior Therapy – biofeedback ) בשילוב אימון בשיטת סאטיה מהווים כלים קלסיים בטיפול גוף נפש ומובילים להצלחה.

בימינו כל מה שקשור בחרדות, גיל החרדה יורד וחרדת בחינות בתוך זה. כך גם הרצון והצורך בשיפור ביצועים. מטרת הטיפול הינו להגמיש את הקשב ולווסת עוררות גופנית על מנת שנוכל לתפקד טוב יותר כאשר מנגנונים של לחץ וחרדה משתלטים עלינו.  

ליצור עמדה יותר נינוחה במקום שהוא קשה

לעבוד על המקום הזה של להיות נינוח וגם לתפקד במשימה, זה מן חלון מעניין לעבוד איתו כי זה בא לא רק ממקום של לאמן את הגוף להתגבר על החרדה אלא גם ממקום של הבנה של המצב המנטאלי. שניהם יחד יעזרו לנו  לווסת ולאזן את המערכות. המודעות לכך יוצרת עמדה יותר נינוחה במקום הזה שהוא קשה, כי הנחת המוצא היא שהציון שהתקבל במבחן משפיע על הערך העצמי וקובע האם התלמיד הוא מצליחן או כישלון. להגמיש את העמדה הזאת לצד היכולת להרגיע את הגוף היא המודל שלי.  

המבנה הזה כולל גם את המחשבות, גם את הגוף והפיזיולוגיה, גם את הרגשות והעוצמה שלהם, גם את ההיסטוריה וההתנסויות, את החוויות והפירושים.

על ידי הגמשת ערוצי החשיבה, מתאפשרת התאמה מדויקת לאתגר, כי מצד אחד התלמיד מתקשה להירגע ומהצד השני בפגישה הבין אישית או באימון הקבוצתי, יתאפשר לו להגמיש את נקודת המבט ולהפנים טכניקות לוויסות גופני, בתנאי “מעבדה” , ולבנות תשתית שבה להבא החרדה לא תשתק אותו והוא יצליח במשימה.

מערכת הביופידבק

המערכת כוללת תרגולי הרפיה ומדיטציה ומגוון משחקים שהמתרגלים משתמשים בהם לפי הצורך. משחקים שמפתחים את הדמיון ומאפשרים להיכנס לסביבות מרגיעות או ההיפך, אל כאלה שמעוררות ושצריך להירגע בהן,  לפי קביעת היעדים. 

לילדים שהם לא ורבליים וקשה להם לבטא את עצמם זאת דרך טובה מעצם החשיפה והאימון.

מערכת המשחקים כוללת משחקים שבונים אוירה וכאלה שיש בהם משימות. ישנם משחקים שמצד אחד בונים אנרגיה ותחרות שעומדים בסתירה עם רגיעה ושמירה על “קור רוח” כפי שמתבקש בזמן אמת. זה ממחיש את הסתירה המבנית הזאת בין “אני רוצה להצליח” לבין “זה תוקע אותי”.

היחס למשחקים בכך שניתן למצוא דרכם את האיזון בין נינוחות לבין התפקוד באותו הזמן ולהצליח במשימה, על ידי כך שאפשר למצוא את נקודת הנינוחות הזאת, רק בזכות הגדלת היכולות להבין מהי מידת העוררות, ליישם טכניקות לוויסות ולהצליח במשימה. האימון במשחקים מדגימים את זה ומגדילים את היכולת והיא נשמרת ולאורך הזמן התפקוד משתפר באופן ניכר. 

כשמשיגים את הנינוחות הזאת זה אומר שתשומת הלב גבוהה וההתרגשות מתמתנת, כמו שהייתי רוצה שאותו ילד או נער שעכשיו עושים מבחן פחות יתרגשו מהשאלה שקשה להם והם לא יודעים איך לענות  עליה. כי אם העוררות גבוהה מידי ורוב הסיכויים שהם יחוו  tunnel vision כלומר שמערכת הגוף והחשיבה מצטמצמים והיכולת להיות בשליטה יורדת.

כדי לשמור על מצב גמיש, על יכולת לראות רחב יותר אנחנו צריכים רק לווסת קצת את המערכת. הנשימה עוזרת לנו, ותוך כדי מבחן צריך להסתכל אל המטרה הספציפית שהיא יצירת ירידה בעוררות הגופנית של החרדה.

המודעות אל מידת העוררות  שנממדה מבעוד מועד, על ידי שימוש בסולם שנע בין 1-10 למשל ועל ידי יישום של טכניקת וויסות שלמדנו קודם, יאפשרו זאת. מטרת התלמיד תהיה בראש ובראשונה להפחית עוררות.

שיטת האימון הוא חווייתית. מענה על שאלות כמו למשל איך זה נראה כשרמת העוררות היא 10 ולזהות איך זה מרגיש בהשוואה לרמת עוררות 7, או  6?

כשרמת העוררות מאוד גבוהה, למשל 10, התלמיד ידע להיות בתשומת לב אל הגוף שלו ולהבין מיד מה הוא מרגיש עכשיו בגוף. הוא ידע לזהות שהלב שלו עם דופק גבוה, שהפה מתייבש וכו’ . הוא גם ידע להשתמש בכל מיני טכניקות של נשימה ועוד טכניקות גופניות כמו להרפות את השרירים, מכיוון  שתרגלנו את זה ביחד תוך דיוק אופן הביצועים. זה כבר יעשה את השינוי.

תשומת הלב היא לא רק ברגע המבחן אלא ההבנה מראש של מתח הציפיה ביום המבחן, הבגרות או מתכונת. התלמיד ידע לזהות את מידת העוררות ולהבין שאם היא גבוהה מידי אז המחשבות שלו ילכו לכיוון קטסטרופלי ואז תהיה לו תחושה שאן לו סיכוי וזה כמו שירשור.  הידיעה שהעוררות הגבוהה תיצור חרדה ותיצור מקבילה פיזיולוגית, מקבילה רגשית ומקבילה מחשבתית והדברים האלה שכוללים את כל סיפורי ההורמונים ואת כל המערכת העצבית, ביחד יעשו כדור שלג לא מוצלח.

עצם כך שהוא מתעורר בבוקר, שיש לו בהירות גבוהה והוא יודע מה עליו לעשות ובאיזה פעולות לנקוט יאפשרו לו להיות בשליטה ולהפיק תוצאות גבוהות ומוצלחות יותר. העבודה איתנו בקליניקה היא זאת שמחזקת את המיומנות הזאת.

לסיכום:

בעבודה המשותפת אנחנו בונים בהדרגה ארגון וסדר בין המחשבות לבן תחושות הגוף ומאזנים את המערכת. יוצאים ממצב כאוטי ויוצרים ארגון וסדר.

במגרש שלנו יש הרבה טריטוריות, גם מחשבתית, גם רגשית, גם חושית, תנועתית, המציאות, הציפיות, הציפיות של המשפחה. יש הרבה גורמים מתערבים ולכן האינטגרציה הזאת ובסוף איך זה מתחבר לחיים, זאת המשימה. צריך כל פעם לבחור את הכפתורים המתאימים ביותר למשימה שנראה שהתלמיד יכול ומסוגל ליישם בהצלחה, לחפש את ההצלחה, לחפש את השינוי הקטן שעובד בגדול.