fbpx

מדיטציה- המקום בו נושקת חכמה עתיקה עם העולם המודרני.

"אם פשוט תשב ותתבונן, תראה כמה המוח שלך חסר שקט. עם הזמן הוא יירגע… ואז האינטואיציה שלך תתחיל לפרוח ואתה תתחיל לראות דברים יותר בבהירות"

סטיב ג'ובס

אז מהי מדיטציה ואיך היא באמת יכולה לעזור לנו?

אומרים שביכולתה לפתור הרבה מהבעיות שלנו ולעזור לרפא לא רק את רוחנו אלא גם את מוחנו וגופינו. בין הדברים העיקריים שביכולתה לסייע בהם, הם הפחתת החרדה, איזון רגשי, שמחה ופיתוח חמלה, נינוחות, שקט נפשי ושביעות רצון. לא מדובר רק בשיפור הרווחה הרוחנית, שכן כבר הוכח במחקרים ע"י המדע המערבי (ראו גם הפניות בסוף מאמר זה) – כי תרגול מדיטציה עוזר בבעיות בריאות רבות. ההוכחות הבריאותיות מפתיעות: יש בכוחה לסייע בשיפור מצבים פיזיולוגיים של הפרעות בקצב הלב, אלרגיות, חרדה, דיכאון, אסטמה, שיעול ובעיות נשימה, סוכרת וחוסר איזון במערכות נוספות בגוף, העלאת רמת הפריון, הפחתה וריפוי של כיבים וזיהומים תוך גופיים, ואיזון במערכת העיכול והפרשות הגוף. כמו כן נמצא כי תרגול מדיטציה משפיע על איזון חיובי בלחץ הדם, ברמת הכולסטרול ובסיוע לגמילה מהתמכרויות. זוהי רשימה ארוכה של השפעות משמעותיים ביותר.

מתרגלים קבועים מעידים מזה שנים ומחקרים הנערכים בעולם המערבי, בעיקר ב-15 השנים האחרונות, מאשרים שתרגול קבוע מאפשר להיעשות שמחים יותר, מרוכזים ביתר יעילות ולשנות את המוח. מדענים ורופאים חוקרים את הנושא בניסיון לפזר את הערפל סביב המדיטציה בעזרת המדע, והם אמנם מוכיחים כי המדיטציה משפיעה על הפרשת ההורמונים והכימיה במוח – ולפיכך המדיטציה משפיעה משמעותית על המערכת הפיזיולוגית – הגוף, ועל המערכת הרגשית ואיכות החיים. ההוכחות המדעיות מאשרות את מה שעד אליהן נחשב כפילוסופיה מזרחית שתוצאותיה עדיין היו חסרות ביסוס מדעי מערבי. המדיטציה באמת עושה משהו עמוק מאוד שקשור אליי, למשפחתי ולחברה. והיום, כבר יש לכך הוכחות מדעיות המסבירות, לפחות חלקית, איך זה קורה.

מדיטציה היא לא סתם תחביב אלא משהו שמשנה את האופן שבו אנו חווים כל רגע בחיינו.

רבם המתרגלים מדיטציה מעידים על כך שזוהי חוויה מאוד מיוחדת, מרגיעה ומנחמת. מדיטציה יכולה לעזור לכולם. השפעותיה מרחיקות לכת, ובה בעת אין לה שום תופעות לוואי שליליות או פוגעות, כמו לשיטות טיפול באמצעים כימיים וביולוגיים.

המדיטציה היא אחת אך ניתן לתרגל אותה בשיטות וטכניקות מגוונות. בעיקרון ובהכללה, המדיטציה היא ישיבה שקטה ללא כל פעולה, בה המתרגל מקשיב לנשימה, שם לב לתחושות שלו, אך לא מגיב אליהן, ועם הזמן והתרגול מגדיל את יכולת ההכלה שלו את עצמו, מגדיל את ההכרות עם מערכת המחשבות האוטומטיות שלו ועם מערכת התחושות הפיזיולוגיות שלו. זה גם אחד הדברים המרכזיים שמתרחשים באימון ההוליסטי – היכולת של אדם להקשיב לנשימה, להיות עם תחושות הגוף בכל שיחה ועם כל רגש שעולה – מבלי שכל רגש יטלטל אותו ויגרום לו לתגובה אוטומטית ללא שיקול דעת צלול. לדוגמה, בחיי היום-יום מישהו מדבר אלי ועולה בי מחשבה "הוא מכעיס", "זה לא נכון" וכו' – אני מייד צועקת עליו חזרה או אומרת שאני כועסת, אם לא גרוע מזה. לעומת זאת, בעקבות תרגול מדיטציה ובעקבות תרגול היכולת להיות עם הנשימה ותחושות הגוף באימון ההוליסטי – מתאפשר לאדם להישאר עם המחשבה "אני כועסת", או "זה ממש לא בסדר", להסדיר את הנשימה, להתבונן במחשבה ולבחון אותה, ולא בהכרח להגיב.

המדיטציה, ודרך העבודה בהכלה העצמית באימון ההוליסטי – מאפשרים לבני אדם להגדיל את טווח יכולתם להכיל את עצמם, להיות עם הנשימה ועם התחושות, לשים לב לכל מחשבה שעולה, אך לא להגיב לה. לא להאמין לכך שמחשבה היא מציאות. לזהות את דפוסי המחשבה וההרגל של האדם מהעבר, ש"מתלבשים" ו"צובעים" את הסיטואציה הנוכחית. לנשום, לשקול, לא ללכת שולל אחרי המחשבה ולהאמין שהיא מדד אמיתי למציאות.

הביטוי המתפתח לתרגול זה בחיי היום-יום, הוא היכולת של המתרגל להגדיל את המרחק בין גירוי לתגובה. זאת אומרת, שכשמישהו אומר לנו משהו שאנחנו לא רוצים לשמוע, או לא אומר את מה שאנו רוצים לשמוע, או כשמישהו עושה משהו ש"מעצבן" או "מעליב", אנחנו מפסיקים להיות הרובוט התגובתי שהיינו בעבר – שמייד שולף תגובה מוכנה מתוך מנגנונים קיימים ועתיקים שכל אדם פיתח בילדותו.

אנחנו יכולים לנשום, לשקול מה באמת אנחנו רוצים להגיד ולעשות, לפעול בצלילות דעת ומתוך תבונה ואוטנטיות לכוונה האמיתית שלנו היום, כבוגרים, כאנשים צלולים ושקולים. כך, ככל שממשיכים בתרגול המדיטציה, אנחנו מגיבים פחות ופחות כרובוטים אוטומטים, כעבדים של דפוסי התנהגות מקובעים. אנחנו מגיבים פחות ופחות במילים, התנהגויות ובחירות שגורמים לנו להתחרט, ולפספס את הדברים שחשובים לנו בחיים. אנחנו יותר ויותר צלולים, בעלי מרווח נשימה ויכולת הכלה גופנית ונפשית של עצמנו, ואז אנחנו פחות ופחות משתמשים באותן תגובות רובוטיות שפוגעות בעצמנו ובמערכות היחסים שלנו.

כאמור, קיימות שיטות מדיטציה רבות ודרכיי תרגול מגוונות. אפשר להתרכז בנשימה או לתרגל באמצעות חזרה על מנטרה שהיא מילה או צליל או משפט, אפשר לתרגל מדיטציה כחלק מתרגול יוגה או טאי- צ'י ובדרכים נוספות.

בשנים האחרונות ניכרת תנופה במחקר הנוירולוגי (של המערכת העצבית במוח). המחקר בוחן את הדרכים הרבות בהן מדיטציה יכולה להשפיע על הגוף, הרגשות והמוח, השפעות לטווח קצר והשפעות במבני פעילות במוח הנותרות לטווח ארוך.

תוכנית מחקר של רשת BBC האמריקאית העלתה את המחקרים ובהשראתה להלן מס' ממצאים-

כבר לפני 30 שנה החל האמריקאי ד"ר הרברט בנסון מבי"ח ג'נרל בבוסטון מסצ'וסטס, לחקור שיטות מדיטציה רבות ואת השפעותיהן על הגוף. הוא בדק במדדים פיזיולוגיים אנשים שתרגלו מדיטציה ומדד את השינויים בלחץ הדם, בקצב הלב בקצב הנשימה שלהם ובמדדים נוספים, לפני ואחרי תרגול מדיטציה. ד"ר בנסון מצא כי תרגול מדיטציה יוצר הרפיה פיזית עמוקה, לה הוא יצר מונח בשם "תגובת ההרפיה". מדד תגובת ההרפיה נמדד על ידו במדידה רפואית של רמת החרדה, הדופק, מתח השרירים בגוף, קצב הנשימה וההזעה על העור – שכן הוא מצא שבעת תרגול מדיטציה הדופק וקצב הנשימה יורדים מתחת לרמתם בעת מנוחה הרגילה. כך מתעוררת "תגובת ההרפיה". למעשה, היא משקפת הפחתה בקצב המוליכות החשמלית של העור, האטה בקצב הלב והאטה בקצב הנשימה. השינוי במדדים אלה בו זמנית – הוא בעל השפעות פיזיולוגיות מרחיקות לכת.

ד"ר בנסון לקח את ממצאיו צעד קדימה, והסיק כי עקב המדדים הפיזיולוגיים המרכיבים את "תגובת ההרפיה", היא בעלת השפעה בהטבה וריפוי של מחלות, סימפטומים ובעיות, שבהם המתח ממלא תפקיד בפגיעה בגוף ובשימור המחלה/בעיה, כמו למשל אסטמה, עקרות וסכרת. הוא הבין כי אם מחלה כלשהי נגרמת או מוחרפת על ידי מתח, תרגול קבוע של תגובת ההרפיה יהיה פעולת נגד למחלה. ואמנם, אנשים המתרגלים מדיטציה בקביעות מדווחים על שיפור משמעותי בסימפטומים של מחלות והרגלים של סגנון חיים, ועל הסיוע שלה בשיקום החיים.

ב-15 השנים האחרונות פועלת קבוצת מדענים מובילים בעולם בתחום חקר המערכת הנוירולוגית במוח, החוקרים את השפעת המדיטציה באמצעות כלי מחקר מתקדמים, שבהם fMRI, מכשירי תהודה מגנטית מהדור החדש, הבודקים אזורים וקבוצות נוירונים במוח – המופעלים בהשפעות שונות, כתוצאה מרגשות כמו כעס, אשמה, כאב, אהבה והתרוממות רוח ומייצרים רגשות אלה.

האמונה והעדויות האישיות על הגדלת חמלה, שמחה ויציבות רגשית כתוצאה מתרגול מדיטציה, שבעבר נחשבו בעיני חלק מהציבור כרעיונות מעורפלים ברוח העידן החדש, כבר מקבלים הוכחות מדעיות מוסמכות. היות ומדיטציה והשפעתה על הרווחה הרגשית נחקרים כיום באמצעות טכנולוגיות חדשניות האפשרות להתבונן במתרחש בתוך המוח, ההשפעות מקבלות "הכשר" מדעי ומחקרי. המחקר ממשיך לבדוק ולחשוף את ההשפעות האפשריות של מדיטציה.

המוח קבוע או גמיש?

במדיסון וויסקונסין, נמצאת מעבדת וייסמן להדמיה מוחית וחקר הרגשות וההתנהגות, שבראשה עומד אחד המדענים המובילים בעולם בחקר המוח וחקר רגשות אנושיים, פרופ' ריצ'רד דיוידסון.

דיוידסון שאב השראה מנזירים בודהיסטיים וחקר כמה רעיונות שפעם נחשבו כ"קסם" וגם היום נראים מדהימים. למשל, שעל ידי תרגול מדיטציה אפשר להיות שמחים יותר, להתרכז ביעילות רבה יותר ולשנות את המוח בדרכים התומכות בהיותו של השינוי הזה קבוע, לחיים. באחד המחקרים הידועים שלו, בדק פרופ' דיוידסון את השפעות המדיטציה על חרדה. לצורך הניסוי נבחרה קבוצה של מדענים שעבדו בחברת ביוטכנולוגיה, שהתנדבו למחקר, שחלק מהם הובאו לקורס מדיטציה וטכניקות להפחתת חרדה, וחלק אחר השתתפו בקבוצת הביקורת, בלי ללמוד ולתרגל מדיטציה. המשתתפים מילאו שאלונים לפני הקורס ואחריו, בהם דיווחו על רמות החרדה והשמחה שלהם. התוצאה המעניינת העידה כי מתרגלי המדיטציה דיווחו על שמחה רבה יותר וחרדה פחותה.

במקביל, הוא חיבר את המשתתפים למכשירי תהודה מגנטית בהם נבדקה פעילות המוח לפני, המלך זמן הקורס, ואחריו, גם כן במשך זמן שוב ושוב. הממצאים היו חד משמעיים – המכשירים רשמו שינויים משמעותיים במהלך הזמן במוחם של אלה שהשתתפו בקבוצת המדיטציה בהשוואה לאלה שהיו בקבוצת הביקורת. בקרב מתרגלי המדיטציה הוא גילה ירידה בפעילות בחלק הימני של המוח, המקושרת למוטרדות, חוסר שקט וחרדות, ועלייה בפעילות בחלק השמאלי של המוח, בחלקים המקושרים לבהירות, צלילות, תחושת שליטה בחיים, שביעות רצון ויכולת הנעה.

על סמך מחקר קודם שערך הוא פיתח תיאוריה המציעה הסבר לתופעה, בכך שאנשים עם פעילות מוחית חזקה יותר בצד השמאלי של המוח, מדווחים שהם נלהבים יותר, פעילים יותר ושמחים יותר. לפיכך הוא הסיק שעל ידי תרגול מדיטציה אפשר לשפר את הרווחה הרגשית וממש לשנות את המוח. פירושו שאיכויות פסיכולוגיות שנחשבו בעבר לליקויי אישיות קבועים כגון היכולת לשים לב או מידת השמחה של האדם, הן למעשה מיומנויות נרכשות או כישורים נרכשים, ולא "תכונות" קבועות.

הרעיון הנפלא שמקבל הוכחות מחקריות, לפיו ניתן לשנות חלקים ברגשותינו, בחוויית החיים שלנו ובהתנהגויות שלנו, על ידי מדיטציה, משמעו שבני אדם לא בהכרח תקועים עם רגשות מאמללים או מתח. יותר מכך, תרגול מדיטציה יוצר שינויים פיזיולוגיים במוח, שהמדענים יכולים למדוד אותם.

ואמנם, אחת המהפכות בתפיסות המדע בשנים האחרונות – הן הידיעה כי המבנים העצביים במוח אינם קבועים והם ברי שינוי, גם שינוי רב. בעבר, ההנחה המדעית היתה שמוחו של אדם מתפתח בילדותו, ואילו מוח האדם המבוגר קבוע ואינו משתנה. סדרת מחקרים פורצי דרך בתחום הנוירולוגיה של המוח גילתה שזה לא נכון. אחד המחקרים היה על להטוטי ג'אגלינג, בו נמצא כי כשמלמדים ג'אגלינג לאנשים חסרי כל כשרון ויכולת לג'נגל כדורים באוויר, במשך שלושה חודשים בלבד, נוצר שינוי מדיד באזורים במוח האחראים על התפיסה החזותית, הקשורים למעקב אחר תנועת כדור מהירה ובו זמנית. מחקר זה הוכיח גם הוא שכשאנו לומדים מיומנות חדשה, למעשה, אנו משנים את המבנה הפיזי של המוח. הוכח גם שככל שאנו מתרגלים יותר כך גדל השינוי במוח. תהליך זה נקרא "נוירו פלסטיות", או גמישות המערכת העצבית במוח (neuron plasticity ).

בעקבות המהפך המדעי בידיעה שחלים במוח שינויים פיזיים במהלך כל חיינו, ולא רק בילדות, שמשמעותו שלמידת מיומנות חדשה יוצרת במוח שינויים פיזיולוגיים מדידים – החלו לבדוק מחקרית מהם השינויים הפיזיים המתרחשים במוח על ידי המחשבות עצמן ועל ידי תרגול מדיטציה.

בביה"ח מסצ'וסטס ג'נרל בבוסטון, ד"ר שרה לזר, ערכה ניסוי בקרב קבוצה של אנשים נורמטיביים ובריאים שתרגלו שיטת מדיטציה של ריכוז בנשימה, במשך 35 -45 דקות ביום. היא בדקה את מוחותיהם בעזרת מכונת סורק fMRI, והשוותה את מבנה מוחם למבני מוחות של אנשים שלא תרגלו מעולם מדיטציה. ד"ר לזר התמקדה במיוחד בחלק החיצוני של המוח, בקליפת הקורטקס, בה מתרחש רוב תהליך העיבוד של המחשבות והרגשות.

בחיפוש הבדלים מבניים בין שתי הקבוצות, היא גילתה שחלקים מסוימים בקליפת המוח של מתרגלי המדיטציה היו שונים מאלה שלא תרגלו, באזור המוח הנקרא אינסולה, אשר אחראי בין היתר על עיבוד הרגשות. האינסולה קשור למודעות, לתחושות פנימיות של רעב וצמא, אבל גם לרגשות כמו כעס, שאט נפש ושמחה. היא מצאה שככל שתקופת התרגול של המדיטציה הייתה ארוכה יותר כך היה חלק זה במוח עבה יותר, עובדה המעידה על כך שככל שמתרגלים יותר כך הוא מתעבה ומתרחב. זאת אומרת, שתרגול מדיטציה משפיע על הרגשות על ידי כך שהאזור במוח האחראי על עיבוד הרגשות, מתרחב. זה אומר שעצם פעולת ההתמקדות בנשימה יכולה להשפיע ביותר על מבנה המוח – ואפשר לשנות את המוח באמצעות המחשבה והפעולה של התמקדות בנשימה.

האינסולה היא חלק ברקמת המוח שגודלו כגודל שזיף, ש'מתרגם', למשל, ריח רע לתחושת גועל או ליטוף רך לתחושת הנאה. בכתבה שפורסמה במגזין ניו-יורק טיימס האמריקאי, ב-2007, דווח על חדשות מדהימות: אנשים שסבלו מנזק באינסולה, הצליחו להיגמל מעישון במהירות ובקלות. אם המדענים היו מוצאים שיטה "לצבוט" את האינסולה מבלי לגרום לה נזק, הם היו יכולים לגלות את הדרך הקלה לגמילה מהתלות בסיגריות, חלומם של מיליוני מעשנים בעולם.

מסתבר, שהתגשמות החלום הזה אינה דמיונית, באמצעות טכניקת המדיטציה – המשפיעה על האינוסלה, איזור קריטי להבנת החוויה האנושית ולהשפעה עליה. לפי המדענים, האינסולה היא מעיין נובע של רגשות חברתיים, כגון תשוקה וגועל, גאווה והשפלה, אשמה וקבלה. היא מאפשרת את התובנה המוסרית, את האמפתיה, אפילו את היכולת להגיב רגשית למוסיקה ולגירויים אחרים. האינסולה "קוראת" גם מצבים גופניים, כמו רעב או תשוקה, והיא זו שדוחפת אנשים לקחת ליד כריך נוסף, לעשן עוד סיגריה או להסניף עוד שורה של קוקאין. משום כך, מחקר האינסולה מציע דרכי מחשבה חדשות על האפשרויות לטיפול בהתמכרות לסיגריות.

האינסולה "מתעוררת לחיים" בסריקות מוח כאשר הנבדקים חשים כאב, חוששים מכאב, חשים אהדה לאחרים, שומעים בדיחות, מזהים גועל על פני מישהו, מאזינים למוסיקה, מחליטים לא לקנות משהו, רואים מישהו מרמה ומחליטים להענישו, בוחרים את השוקולד האהוב עליהם – או, משתוקקים לסיגריה.

השורה התחתונה בנושא זה, לפי החוקרים, היא שהנפש והגוף מתמזגים לאחד באינסולה. האינוסלה אחראית ככל הנראה על הפיכת התחושות והרגשות לפעולות ולכוונות. השפעתנו עליה באמצעות הנשימה והמדיטציה – גורמת לשינוי במוטיבציה שלנו לפעול, בהשתוקקות ובבחירה אם להדליק סיגריה, או לוותר עליה ולהרגיש שזה לגמרי אפשרי ולא קשה לנו.

כעת, כשאנו יודעים שמדיטציה יכולה לשנות, ומשנה בפועל, את מוחנו, את רגשותינו ואת התנהגותנו (או מה שיש שיקראו לו "אישיותנו") – אנו מקבלים הוכחות הולכות ומתרבות לכך שמדיטציה גם עוזרת לנו לחשוב טוב יותר, להיות שמחים יותר, מלאי חמלה ובריאים.

האם יש לי זמן לזה? כמה שווה לי לפנות זמן למדיטציה?

רבים מאנשי העולם המערבי, העסוקים מאוד בעבודה ובחיי היום יום, כדי לייצר כסף, כדי לחיות טוב, וכדי שיהיה כסף לרפא את המחלות והקשיים– יטענו שאין להם זמן לתרגל מדיטציה, בשונה מהחיים במזרח או חופשה. אז איך בכל זאת משלבים את שניהם?

ככל שמבינים כמה תורמת המדיטציה לחיינו, קל יותר למצוא לה זמן. יותר ויותר חברות וארגונים, המבינים את הערך הפיזיולוגי, הרגשי ולכן גם הכלכלי של תרגול מדיטציה, משלבות תרגול מדיטציה או יוגה, בשעות העבודה. יותר ויותר אנשי עסקים, ראשי חברות בעולם ומנהיגים, מבינים את הערך הרב שיוצר תרגול של חצי שעה מדיטציה ביום – וכמה הוא מאפשר תפוקות גבוהות בהרבה בזמן שנותר. יותר ויותר אנשים מוכנים להתנסות בעצמם ולבדוק בעצמם, כדי לראות שתרגול מדיטציה למשך זמן יכול לעזור לכולנו, גם אם אנו לא חולים, כשאנו חושבים שאנחנו לא מוצלחים, כשאנחנו מוצפים ברגשות, כשאנחנו ביקורתיים מידי כלפי עצמינו, סובלים, לא צלולים, נסחפים, מבולבלים, סובלים. שהכלי המאפשר שליטה ברגשותינו, איכות חיים ותוצאות יוצאות דופן, שווה בערכו הרבה-הרבה יותר מעלות החצי שעה שמקדישים לכך.

המדיטציה באימון לגמילה מעישון

באימון, המדיטציה באה לידי ביטוי בכך שאני כמאמנת מפנה את תשומת ליבו של המתאמן לנשימה, המתאמן לומד שהוא יכול להסדיר את נשימתו ולשים לב לתחושות גופו ולהרגיען רק באמצעות הנשימה. שהוא יכול ומסוגל שלא להגיב אוטומטית ולהיות בתשומת לב לתחושות הגוף של, בדרך זו הוא יפתח ערות ומיומנויות של נשימה ואת היכולת להיות באופן אינטימי ביותר עם עצמו, ובליווי שלי, המאמנת, בתשומת לב למחשבות, לשפה, לתפיסות העולם, לתחושות, לרגשות ולנשימה, המתאמן מעלה תכנים ומוכן לראות דברים שבדרך כלל היה נימנע או זז מהם, בגלל הימנעות אנושית אוטומטית ממה שקשה לנו.

הבעיה היא, שכל מה שנמנעים ממנו, רגש, זיכרון, תחושה וכו' – ממשיך להכאיב בפנים הגוף, וממשיך להגביל את חיינו. מה שמתאפשר באימון הוא להיות עם מה שיש, במינימום שיפוטים וביקורת, עם יכולת של האדם לחוות בעצמו, שהוא יכול להיות עם כל נושא או רגש שבעבר נחשב "קשה מדי" והזיז אותו לבריחה ממנו, שגרמה לחזרה של הרגש הזה בגדול, כל הזמן. כשאדם חווה באימון שזה אפשרי לו, ומגדיל יותר ויותר את יכולתו להיות עם אותם רגשות ותחושות שבעבר הוא נמנע מהם, חוזרת אליו היכולת לשלוט בחייו, והוא יכול לבחור באפשרויות אחרות להתנהג בחיים – להיות אדם חופשי שאינו רובוט של דפוסי התנהגות, אלה, אדם שיכול לבחור התנהגויות שמדויקות למי שהוא באמת, אפשרויות שמעשירות את עולמו ולא כאלה שפוגעות בו ובמערכות היחסים שלו.

כך גם בעבודה יחד על גמילה מעישון, המתאמן מפתח את היכולת לחקור את הבחירה רגע לפניי הדלקת הסיגריה, ובמשך הזמן גדלה מאוד יכולתו להרחיב את השהייה, ההמתנה, תשומת הלב לעצמם ולמה עושה להם באמת טוב, ולא לפעול אוטומטית בבריחה למה שפוגע בהם. אותו רגע שהיום נתפס "אני חייב להדליק סיגריה", שנתפס כקושי עצום שלא לעשות זאת, הופך להיות הרבה יותר קל ונינוח. להיות גורם חופשי שבוחר ומוביל את חייו למה שטוב לו באמת, ולא גורם מכור ונשלט ללא עוצמה ונשימה מול הסיגריה, הרעל, הכאב שייגרם.

נשימה – בתחילת החיים, בסופם – ומה עם האמצע?

הערות לנשימה, היכולת להכיל את תחושות הגוף, היכולת להיות עם המחשבות, עם התחושות והנשימה מבלי להיטלטל רגשית ולכאוב, היא הכלי המדיטטיבי המיוחד של האימון ההוליסטי והיא כלי מרכזי בסדנת 'נושמים בגדול'. הנשימה היא הדבר הראשון שתינוק עושה כשהוא מגיע לעולם, שמעיד שהתחילו חיים. היא גם הדבר האחרון שנעשה, שאחריו, יכריזו על מותנו. אני ואתם, ביחד, הולכים להשתמש בכלי העוצמתי ביותר של החיים – הנשימה – כדי להשפיע משמעותית על איך שנחיה את חיינו בין שתי הנקודות האלה, בין ההתחלה לסוף.

לקריאה נוספת-

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3603735,00.html

מדיטציה כחלק ממהלך עסקי-מאמר ממגזין כלכליסט

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3603732,00.html

תרגול מדיטציה בבתי חולים- מאמר ממגזין כלכליסט

http://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/.premium-1.2071591

מחקר: מדיטציה גורמת לשינויים בביטוי הגנים. מאת דן אבן, יולי 2013, עיתון הארץ.

http://www.hindawi.com/journals/np/2013/653572HYPERLINK "http://www.hindawi.com/journals/np/2013/653572/"/

לראיות על כוחה של המדיטציה לעורר שינויים גופניים

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3603735,00.html

Case study of ecstatic meditation: MRI and EEG evidence of self-stimulating of reward system.

מאמרים נוספים

יופי הוא כל דבר שמסתכלים בו באהבה

מעשה שהיה, כך היה: מורה זן בודהיסטי ותלמידו הצעיר הלכו…

מגיפת הטבק העולמית – ממה אנחנו רוצים לצאת כמעשנים?

*אנשים שהגיעו להישגים גדולים שחשובים להם, לא חיכו שזה יקרה…
תשאיר פרטים כאן ונחזור אלייך

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט